|
Résumé :
|
גיבורת הספר, המצויינת רק על - ידי האות ה - 15 באלפבית הלטיני, האות O, מוסעת יום אחד על - ידי מאהבה רנה לטירת רואסי. שם מטילים עליה משטר קפדני והיא עוברת סידרה של טקסים קשים ומשפילים, שנועדו לקבע את שיעבודה המיני המוחלט למאהבה ולידידיו. אבל גם כשתצא מהטירה ותשוב, לכאורה, אל החיים הרגילים, תמשיך O לקיים בהסכמה מלאה את עול השיעבוד המשפיל שקיבלה על עצמה, ולעמוד בעוד ועוד מיבחנים לכוחה להתמסר. האם זו "סתם" פורנוגרפיה סאדיסטית? חשיפה מוקצנת של יחסי הכוחות השוררים במציאות בין המינים, שמשתמעת ממנה זעקת מחאה מחרידה? אלגוריה דתית על החירות הקיצונית המושגת דווקא באמצעות הצייתנות המוחלטת? שאלות אלה יושארו לפרשנות הקורא/ת. כך העידה המחברת: "מי אני, בעצם, אומרת פולין ריאז', אם לא אותו חלק דמום זה זמן רב של מישהי, החלק הלילי והסמוי, שמעולם לא הסגיר עצמו במעשה, במחווה, אף לא במלה, אך מתחבר דרך מרתפי הדמיון אל חלומות שימיהם כימות עולם? מניין באו לי חלומות - בהקיץ אלה, החוזרים ונשנים, איטיים כל - כך, שהאהבה הטהורה והצנועה ביותר התירה בהם את ההפקרות הנוראה ביותר; שתמונות ילדותיות של שרשראות ושוטים הוסיפו בהם על הכפיה את סמלי הכפיה - על כך איני יודעת דבר. ידוע לי רק שהם היטיבו עמי, גוננו עלי בדרך מסתורית.
|
