|
Résumé :
|
הסמינר האיווי של לאקאן (1991) הועבר על ידי ז'אק-אלן מילר במלאות עשר שנים למותו של לאקאן. אולם אין הוא מהווה דברי הספד, שירת הלל ללאקאן המת, כי אם ניסיון שיטתי להחיות את האות הלאקאניאנית, לחלצה מגורל השתיקה וההשתקה שאליהן עלולה לצמצמו הסגידה של "החסידים". העיסוק של מילר באיווי של לאקאן מכוון ל"הפיכת לאקאן לאחר", אחר לעצמו, לתלמידיו-קוראיו. מילר מתריע מפני הניסיון לחשוב כמו לאקאן.
ניתן לראות בספרו של מילר מעין הצבעה על האפקטים השליליים של השינון, הציטוט הגורף, החיקוי, המובן מאליו – כל אלה מהווים מכשול בפני העבודה הפסיכואנליטית, מכשול ששמו הזדהות עם המורה. להבדיל מהזדהות עם לאקאן, סמינר זה מדגים היטב קריאה של תלמיד אשר אינו הולך שולל אחר האשליה של כוליות הידע אלא ממציא דבר-מה חדש מתוך דבריו של המורה ותורם לעניין משל עצמו.
|
