|
Résumé :
|
מנזר פרמה הוא הרומן הגדול האחרון שהשלים סטנדאל (1842-1783), מן הגדולים בסופרי צרפת. את השראתו לעלילת רומן זה, המתרחש כביכול באיטליה של המאה ה-19, נטל סטנדאל מן הרנסנס האיטלקי. זהו סיפור קורותיו של אציל איטלקי צעיר, בעל נפש נלהבת המבקש את דרכו בחברה הצינית והמסוכסכת של איטליה שלאחר מלחמות נפוליאון.בנסיכות פרמה, הנשלטת בידי נסיך עריץ ומגוחך, כולם חותרים נגד כולם - התככנות היא שם המשחק. על רקע זה נרקמת, בנסיבות בלתי אפשריות ונגד כל הסיכויים, אהבתם של פבריציו וקלליה. גם הם חתרנים על פי דרכם - אך הם חותרים תחת הקודים החברתיים המקובלים, תחת הציניות, הזיוף והאטימות שהשחיתו את המוסר, ואף את השפה עצמה. למימוש אהבתם הם ממציאים שפה חדשה וכללים חדשים של תקשורת אנושית. רומן זה, הכתוב בחריפות ובאירוניה הסטנדאלית האופיינית, הוא בעל שיאים ליריים רבים. מנזר פרמה - שעליו אמר הסופר איטאלו קלווינו שהוא "הרומן היפה בעולם" - יכול להיקרא כרומן פסאודו-היסטורי, רומן פיקרסקי, או רומן חניכה פסיכולוגי, אך הוא חומק מהגדרה ברורה. יש בו סאטירה חברתית שאיננה מכוונת נגד חברה מסוימת אלא נגד החברה האנושית בכללה - שפרמה היא מיקרוקוסמוס שלה - על תככיה הקטנים, שאפתנותה הצרה ואכזריותה, השמים לאל מימוש אידאל כלשהו או רגש אנושי טהור ואמיתי.מנזר פרמה מובא כאן בתרגום החדש של אירית עקרבי, ונוספה לו אחרית דבר מאת פרופ' לנה שילוני, מן האוניברסיטה העברית.
|
