|
Résumé :
|
המושג "הטרוטופיה", אשר אותו ניסח מישל פוקו לראשונה בשלהי שנות ה-60, שינה באורח רדיקלי את האופן שבו חוקרים וחוקרות בתחומי ידע שונים החלו לחשוב את האופנים שבהם המרחב משתתף בעיצוב החברה ומתעצב על ידי השימושים השונים בו. פוקו, "דייר קנאי של המרחב", ניסח בהרצאה "על מרחבים אחרים" הכלולה בספר זה (שאותה נשא בשנת 1967 בפני קהל ארכיטקטים) כמה מעקרונות העימות עם "צאצאיו האדוקים של הזמן". הטקסט מציג את השלכות המעבר ההיסטורי שהתרחש במאה ה-20 ממחשבה המאורגנת לאורך ציר הזמן (השושלתי, ההכרחי, המדיר) למחשבה המאורגנת לאורך ציר המרחב (החוזי, הזמני, הפתוח); פוקו מציע בטקסט זה קווי מִתאר למחשבה פוליטית על מרחבים המשמשים למשמוע ואחרים שבהם נפרצות דרכי מילוט.
|
