|
Résumé :
|
המושג "אות קין" שינה כידוע את משמעותו בין הפסוקים המיתולוגיים בספר בראשית ועד לשימושו בעברית המודרנית. בעוד שכיום פירושו אות בל־יימחה הדן את נושאו לבדידות ולקלון והמורה על חומרת הפשע, הרי שבמקרא, האות שהאל ברחמיו שׂם על קין, הרוצח הראשון, משמש "לְבִלְתִי הַכּוֹת אֹתו כָל מֹצְאוֹ" — וככזה הוא סימן של מרקם החיים הרעוע, והחרדה העמוקה השׂוררת בעולם שאחרי הפשע. הקול הקורא שפרסמנו לקראת הגיליון הנוכחי של הו!, השלושים של כתב העת "הו!", ביקש לחקור ולכתוב סביב המושג הזה בכל צורותיו, סביב הסימן הזה שאין למחות אותו, שנוצר מאליו או שנחרט בעור בכוונת מכוון, ושמסמן את הגוף של העברית העכשווית ושל דובריה כגוף אלים ורצחני, שידיו מגואלות בדם.
|
